שמעון פרס של קוריאה – פוסט לזיכרו

מאת: איציק יונה 

ההתרגשות לקראת ביקור ראשון והסטורי של נשיא מדינת ישראל לקוריאה הייתה גדולה.  הכל התחיל כשפרס פגש בחורף 2010 את נשיא קוריאה LEE MB בפורום הכלכלי העולמי בדבוס. כהרגלו הצליח לעניין מאוד את הנשיא הקוריאני ב"סטרט-אפ ניישן" שלנו , עד כדי שהקוריאני הזמין אותו לביקור בסיאול.

המטוס הנשיאותי החכור היה מלא  שרים (פואד ז"ל וכחלון יבל"א ) ופמליותיהם, בפקידי ממשלה, אנשי תעשיית הביטחון הישראלית, ואנשי עסקים. פרס כבר  אז היה בגיל שמשחקים ברידג' בבית האבות או יוצאים עם הפיליפינית לפארק. כך שכולם הניחו שבשעת הלילה המאוחרת לאחר ההמראה הוא בודאי נוחר לו מאחרי הוילון המאולתר שתחם את המרחב הנשיאותי במטוס. כולנו היינו בדרך לישון או עסקנו כל אחד בענינו.

לפתע שמעון פרס הפציע מלא עזוז בחולצת עבודה לבנה והחל משוחח עם הנוסעים אחד אחד. כשהיגיע אליי שאל אותי על טיב הפעילות של יונאקו בקוריאה, איזה הצלחות יש לנו ומה ארצה לקדם בביקור שלו. שאלות כנות ומתעניינות בגובה העיניים.

שמעון פרס בשיחה עם איציק יונה

הביקור התקיים במחצית יוני של 2010 – ממש לאחר אירועי המרמרה. גם בקוריאה לא הייתה באותה עת קרנה של ישראל בשיאה. בכל זאת הוחלט לקיים את הביקור. ארוחת ערב רבת משתתפים שתוכננה בהשתתפות נשיא קוריאה – בוטלה. שכן הקוריאני היה צריך לחתום לאחר מספר ימים על עסקת כורים גרעיניים עם טורקיה. נאום שתוכנן לסטודנטים באוניברסיטת יונסיי היוקרתית בוטל מחשש לפרובוקציות. לא נראה למשתתפים שפרס הושפע מכל אלה.

חלף זאת הוא נשא נאום מופת בפני קהל אוהד של אנשי עסקים קוריאנים. הנאום, מלאכת מחשבת, שכותרתו "ברית של אמיצים" פרט את הדמיון המפליא בין ההסטוריה היהודית-ישראלית  והקוריאנית כבסיס לשיתוף פעולה עתידי בין המדינות. הקהל הקוריאני לא נותר אדיש ומחא כפיים ממושכות עומד על רגליו. הנאום במלואו מובא בסוף הפוסט.

הביקור הנשיאותי כלל גם חתימה על מזכרי הבנות שונים ,שבמקרים אחרים נשכחים עם ההמראה של המשלחת לתל-אביב. מישהו שם בקוריאה-של-מעלה החליט כנראה לנהוג אחרת והקוריאנים עמדו במרבית הענינים שסוכמו לרבות הקמת קרן הון סיכון במימון ממשלת קוריאה , הצבה בישראל של נציגים לקונגלומרטים קוריאנים שלא היו פה מעולם ועוד.

אני נשארתי עם הזכות הגדולה שנפלה בחלקי ועם הזיכרון הקצר מנסיעה לקוריאה עם אדם מיוחד שכבר לא מייצרים כמוהו יותר.

יהי זכרו ברוך.

( נכתב במוצאי שבת 2 באוקטובר. אם נתקבל אצלך בראש השנה – עמך הסליחה. אין לי שליטה על מערכת ההפצה )

נאום פרס בסיאול – הנוסח המלא :

Shimon Peres

I bring you a blessing from Jerusalem, and friendship from Israel.

We are afar geographically but close historically.

Historically, we are both ancient peoples. We and you inherited great cultures and valuable visions.

And yet, we were reborn at the same age – 62 years ago.

We have to build a new future – considerate and creative.

Korea strives for the highest peaks without neglecting low points, a nation with global perspective and a readiness to cooperate with other peoples.

Our two countries emerged from the ashes and waves of destruction of World War II.

We had to immediately fight for our lives and the establishment of our independence.

We were forced to start immediately with the future. Volatile and troubling borders did not prevent us to seek scientific heights.

On our ancient moral and intellectual values, we built modern, vibrant democracies.

Our new resources came from human capital – education, science and technology.

In the words of Kim Su-yeong: "As there are no shadows in the heavens, democracy knows no shadows."

Korea was created 4000 years ago by the grandson of the one who sits in the heavens. He founded the "City of God."

You then invented the first mobile printing system and the first astronomical observatory. What is a better combination than words and starts?

Your generation created the "Miracle on the Han River." It is another combination of the ancient and the modern.

You are one of the most advanced countries in the world in industry and science. You promoted education. From nursery school to university.

You have reached a global zenith in those fields. The same can be said about environment protection and treatment of pollution.

In your country, I almost feel at home. A land of values. A passport of a free people and a visa of knowledge.

We are free countries that have marched forward, facing dictatorships, whose brakes are weaker than engines. Dictatorships hate progress. They aspire to instill submissiveness. To form a kneeling society.

Kneeling is offensive. It creates fear, obedience and cruelty.

They raise children who have never tasted freedom. They breed poverty and suffocate hope.

Without hope for the future there is no future.

They engage in terror.

Terror means that small groups armed with destructive weapons can wreak havoc on hope and on our future.

Weapons of mass destruction in the hands of tyrants are the greatest menace to humanity.

The Middle East is afflicted by terror that prescribes to violence as legitimate means to obtain their domination.

We, like you, offer to our neighbors an end to the conflict, by negotiations, not by violence.

Israel seeks a two-state solution: an Israeli state and a Palestinian state living side by side in peace, instead of living one inside the other in conflict.

We help the Palestinians to build a state of their own. A state with a modern economic infrastructure.

We are convinced that the better for our neighbors, is the better for us.

I note that your children read the Talmud. The Talmud is a spiritual exercise that strengthens the ability to tackle challenges without losing faith.

Our history and your history call for the alliance of the daring. A joint venture for the future.

Our scientists are today engaged in cutting-edge scientific discoveries in key areas that relate to the future of the world.

Neurosciences, stem-cells, genetic engineering, renewable energy, water technologies and innovative education systems.

The coming decade will be the most sensational decade in science. And as a result, future industries will introduce human spare parts.

Unraveling the secrets of the brain will bring an unprecedented revolution in human horizons.

The Korean Republic and Israel pride themselves on impressive achievements in these fields, and we must further promote our common activities in these domains.

I am satisfied that in the course of my visit an agreement will be signed between the Weizmann Institute of Science and KIST, and there is room for more.

I hope that in the coming months we shall move closer to a free trade agreement between our two countries.

This agreement will open avenues of cooperation between the governmental and non-governmental sectors of our two countries.

We will eradicate hunger and create jobs.

We shall be able to ascend high into space, and dive to the depths of the ocean. And further our understanding of our own self.

This must be an alliance between dreaming and daring nations.

Nations that posses the necessary imagination to craft a legacy of the future.

 

 

 

 

Facebook Comments

תגובה אחת בנושא “שמעון פרס של קוריאה – פוסט לזיכרו

  1. פינגבאק: למה קוריאנים מעדיפים להישרף? וכמה גופי השקעה צריכה סמסונג בישראל?‎ | "הקוריאנים" – המדריך לעסקים ואנשים בקוריאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *