1. למהנדס הקוריאני שסיים את לימודיו אין חלום להקים חברת סטארט–אפ ולמכור אותה במיליונים למיקרוסופט. החלום שלו זה להיות המנכ"ל של החברה עד פרישתו. בדרך הוא ינסה להנפיק את החברה בבורסת החברות הקטנות של סיאול, KOSDAQ.
2. המנכ״ל בקוריאה הוא החברה. אם החברה מצליחה – הוא המלך. אם לא – הוא היחיד שנושא באחריות. למשל – היה והחברה פשטה רגל ולא שילמה משכורות לעובדים, המנכ"ל (אף אם אינו הבעלים) נושא באחריות אישית לתשלום ואוטומטית מועמד לדין על כך. אם לא ישלם או יגיע להסדר המקובל על בית המשפט – יכנס לכלא או ייקנס. אחריות אישית היא עניין אמיתי מאוד בקוריאה ולא סתם סיסמא.
3. למנכ״ל בקוריאה קוראים "כבוד המנכ"ל", ללא צירוף שם פרטי או שם משפחה כמו לשאר העובדים. העובדים מכנים אותו באותו שם גם כשאינו נוכח.
4. למנכ"ל בקוריאה יהיה רכב שחור. מדגמים מסוימים. זהו סמל סטטוס.
5. המנכ״ל בקוריאה לעולם לא ינהג בעצמו ברכב, אלא אם הוא לבדו. אם מישהו מעובדיו נוסע איתו – הוא ינהג בשבילו.
6. למנכ"ל בחברה קוריאנית בינונית ומעלה יש נהג צמוד. הוא מלווה אותו לכל מקום וממתין בסבלנות ברכב שעות ארוכות עד שהבוס יסיים את ארוחת הערב ובילויי הלילה עם עמיתיו.
7. המנכ"ל לא יסחב לבדו את התיק או את המזוודה שלו. הוא ילך מעדנות יד אחת בכיס המכנס ואחריו ילכו מלוויו כשהם נושאים את חפציו.
8. מנכ"לית אישה הוא דבר נדיר מאוד בקוריאה.
9. אחת היכולות ההכרחיות למנכ"ל היא היכולת לשתות והרבה. הקוריאנים מתבדחים שישנן חברות בהן יש סמנכ"ל לשתיה. הוא זה שמתלווה למנכ"ל לפגישות השונות ושותה במקומו.
10. סקר שנעשה בקרב המנכ"לים מתוך 100 החברות הגדולות בקוריאה במונחי מחזור העלה כי גילו הממוצע של המנכ"ל הינו 58.8 ולקח לו כ-26 שנים בממוצע עד שהיגיע לתפקיד הנכסף. 91% מהמנהלים בסקר היו בוגרי אחת משלוש אונברסיטאות היוקרה של קוריאה.