איציק יונהבמקביל לצמיחה הכלכלית של דרום קוריאה כמדינה, מצבם הכלכלי של משקי הבית הקוריאנים מדרדר בעקביות (מוכר לכולנו). העיניין בולט בעיקר בקרב צעירים לאחר הלימודים, המתקשים למצוא עבודה ובקרב קשישים – המתקשים להתקיים.
אי הודאות הכלכלית משפיעה על קבלת ההחלטות של היחידים ומשקי הבית הקוריאנים. כך למשל ירד מספר ה חתונות בקוריאה בשנה שעברה לשיא שלילי חדש של 300 אלפי חתונות – 5.4 אחוז פחות מבשנה שקדמה. בקרב גברים בגילאי 25-34 ירד מספר הנישאים ב- 8%! דרך אגב, סקרים קוריאנים מראים ששני שלישים מהזוגות הקוריאנים מדברים ביניהם פחות משעה ביום (שואל פה גדי – זה מעט?).
כיום עומד גיל הנישואין הממוצע בקוריאה על 30 אצל נשים ו-32.5 אצל גברים. לפני כן, אפילו האמהות הקוריאניות הכי פולניות לא מתחילות ללחוץ.
המצב הכלכלי משפיע גם על מספר הילדים הקוריאנים שמביאים לעולם בתי האב. קוריאה מחזיקה בשיא עולמי שלילי גם בתחום הזה, כפי שכבר כתבתי בעבר.
כל זה משתקלל אולי במדד האושר העולמי של האו"ם (UN Happiness Report 2015) שפורסם בשבוע שעבר. הקוריאנים – המעצמה הכלכלית ה-13 בעולם, נמצאים במקום ה-47 במדד האושר, מיד אחרי יפן. אנחנו הישראלים עם פי שלשה ילדים מהם – מאושרים הרבה יותר, במקום ה-11. המסקנה פשוטה בתכלית – ילדים זה שמחה.
במחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של קוריאה שהתפרסם לאחרונה בקוריאה נטען כי משקי הבית המורכבים מאדם אחד הגיע לשיא בשנה שעברה והיוו 25 אחוזים מסך ממשקי הבית במדינה. מהלשכה נמסר כי התחזית במקור הייתה ל -27.1 אחוזים, כשמספר המשקי הבית היה אמור לחצות את רף ה 5 מיליון.