איציק יונהעכשיו זה רשמי. לאחר שנים של דיונים ודחיות נחתם היום (12 במאי 2021) בסיאול, דרום קוריאה, הסכם הסחר בין דרום קוריאה וישראל. שר הכלכלה, עמיר פרץ ועמיתתו הקוריאנית השתתפו בטקס כשברקע תמונות הזום של אורחים וירטואלים, ובהם עבדיכם הנאמן. הסכם הסחר מציב פלטפורמה להידוק שיתוף הפעולה העיסקי בין המדינות, אך נדרשת עבודה רבה עד להצלחות עסקיות מוכחות. מי הם הקוריאנים? איך הם בנו כלכלה מהגדולות בעולם ואילו הזדמנויות הם מייצגים עבורינו?
קצת כבוד. הקוריאנים הם עם עתיק יומין. על פי המסורת, הקוריאני הראשון נולד בשנת 2333 לפני הספירה, 500 שנה לפני היהודי הראשון – אברהם אבינו. מאז ומתמיד הם עם לבדד ישכון, בחצי האי שלהם, במדף המזרחי של אסיה, בין סין ליפן, ועם גבול קרקעי בצפון עם סין ורוסיה. "אנחנו מדינה קטנה, מוקפת אויבים, בלי משאבי טבע וצריכים להילחם על קיומנו הכלכלי", הם אומרים.
את חצי האי חולקות "קוריאה הצפונית" וה"רפובליקה של דרום קוריאה", המחזיקה 45% מחצי האי, בשטח של כ-100 אלף קמ"ר, פי ארבעה משטחה של ישראל. בין שתי הקוריאות נמתח הגבול הקשוח בעולם. לקוריאנים שפה וכתב משלהם, שעליו גאוותם.
קוריאה הדרומית קיבלה את עצמאותה בתום מלחמת העולם השניה – שנת 1948. כיום חיים במדינה כ- 51 מליון תושבים בדמוקרטיה מלאה, עם ממשל נשיאותי הנבחר אחת לחמש שנים, לתקופת כהונה אחת. מעל מחצית מהקוריאנים חסרי דת , כ-30% נוצרים והשאר בודיהיסטים.
למרות התדמית, הפעם האחרונה שדרום קוריאה חוותה מלחמה הייתה במלחמת קוריאה, שהסתיימה בשנת 1953. בסיום המלחמה היו הקוריאנים העם העני בעולם. בחלוף 67 שנה – את שנת 2020 הם סיימו ככלכלה ה-10 בגודלה בעולם. מה שמכונה "הנס שעל נהר ההאן".
היצוא התעשייתי הוא המנוע של הכלכלה הקוריאנית. יש לקוריאנים יכולת ייצור המוני, המשלבת זריזות ויעילות תוך הקפדה על איכות. עדיין לא איכות גרמנית או יפנית, אבל גם לא סינית. הקוריאנים מחזיקים במספר תעשיות ליבה מובילות בתחומן שעיקר תוצרתן מיועדת ליצוא:
תעשיית השבבים – בהובלת Samsung ו- SK Hynix מייצרות מעל מחצית מהזכרונות בעולם
תעשיית הרכב – בהובלת Hyundai-Kia, יצרנית הרכב החמישית בעולם
מסכים שטוחים – בהובלת LG Display ו- Samsung Display
ייצור ספינות – בהובלת מספנות Samsung, מספנות Hyundai ו- Daewoo ,העומדות לפני מיזוג
תעשיית טלפונים ומוצרי אלקטרוניקה – בהובלת Samsung Electronics ו – LG Electronics
הכלכלה הקוריאנית מאופיינת בריכוזיות ושליטה של קונגלומרטים מקומיים, בשליטתן של משפחות המייסדים. הממשל הקוריאני מאוד מעורב בייזום, תכנון ותקצוב והובלת תהליכים כלכליים.
היצוא הקוריאני בשנת 2020 הסתכם ב 512 מליארד דולר והניב עודף מסחרי מוגדל של 45 מליארד דולר, על אף השפעות הקורונה. יעדי היצוא העיקריים של קוריאה הם סין (25%), ארה"ב (15%) ויאטנם (10%), הונג- קונג ויפן.
נראה מוזר, אבל לקוריאנים ולנו הרבה מן המשותף. כך למשל, בדומה לנו, הקוריאנים מאוד מקפידים על חינוך והשכלה, ושתי המדינות מובילות גלובליות בהשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר ועוד. יש המכנים אותם "הצ'חצ'חים של המזרח" ומתכוונים בעצם ל"ישראלים של המזרח". הדימיון בנינו לא בהכרח יעזור לנו לעשות עסקים נטולי מהמורות. להיפך.
בתחרות מול האיכות והחדשנות של המערב ומול הרעב והאגרסיביות של יצרני המזרח, הקוריאנים חייבים לשמר את היתרון התחרותי שלהם באמצעות חדשנות. גם תעשיות העתיד של הקוריאנים, אלו שיחליפו את התעשיות המסורתיות, מחייבות חדשנות. חדשנות קוריאנית לא עושה מהפיכות כמו זאת הישראלית. וכאן הזדמנות ליזמים ישראלים.
יש לכם SUV קוריאני?
התפתחות הסחר בין ישראל וקוריאה מלמדת הרבה. בשנת 2009 היה היצוא הישראלי לקוריאה כמעט זהה ליבוא לישראל מקוריאה והסתכם ב -810 מליון דולר. בחלוף 11 שנה – הקוריאנים הפעלתניים והמתוכננים הגדילו בהתמדה את היצוא שלהם לישראל בכמליארד דולר והוא עמד אשתקד על 1.7 מליארד דולר. היצוא הישראלי לקוריאה – עומד דום על 780 מליון דולר בלבד.
תסתכלו סביבכם, בבית, בכביש, ביד ובכיס. יותר ממחצית היבוא מקוריאה לישראל הם כלי רכב. כ-30% נוספים הם מכשירי חשמל וטלפונים (נתוני 2019).
שליש מהיצוא מישראל לקוריאה הם מכונות וציוד, מרביתם לתעשיית השבבים. כשליש הם ציוד רפואי ואופטי וכרבע – כימיקלים ומתכות.
הצורך הקוריאני בקשר עם החדשנות שלנו מוצא בשנים האחרונות פורקן בהשקעות קוריאניות בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית. השקעות ישירות או דרך קרנות הון ישראליות. קבוצת יונאקו מעריכה את ההשקעות הקוריאניות בתעשיית ההייטק הישראלית בכ- 450-500 מליון דולר.
זהו הסכם סחר ראשון עם מדינה אסיאתית גדולה. הרבה כבוד לשגריר אורי גוטמן שבפגישתו הראשונה מול הנשיאה הקוריאנית פארק הביא את הנשיאה להורות מיידית על הנעת התהליך ואף הוביל את סבבי המו"מ הראשונים , לשגריר חיים חושן ולאנשים הנמרצים במשרדי הכלכלה, החוץ והאוצר. לנהל משא ומתן עם קוריאנים זה לא קל (ראה עשרת הדברות למשא ומתן עם קוריאנים).
והזוכים הם: אונגר וחרל"פ?
הסכם הסחר יוריד את המכס ל-95% מפריטי היצוא הישראלים לקוריאה. שיעור המכס הקוריאני מגיע לרוב עד ל – 10%. כך שהפטור לא צפוי להיות game-changer. הוא כן יתן ליצואן הישראלי יכולת קצת יותר טובה לעמוד מול מתחריו מאירופה ומארצות הברית, שכבר פועלים במסגרת הסכמי סחר עם קוריאה.
ביבוא לישראל יופחתו המכסים בהדרגה ויביאו לבסוף לחיסכון מכס של כ-100 מליון דולר, מחציתם במכסים לרכבים קוריאנים. 50 מליון יזרמו לכיסם של שתי משפחות: חרל"פ (Hyundai) ואונגר (KIA). נשאר רק לתהות האם הם יתחלקו בזכיה עם הגברת כהן מחדרה, ואיתנו. אתם הייתם מתחלקים?
מסייבר ועד מוצרי צריכה
ליצואן הישראלי קוריאה מציגה הזדמנויות במגוון תחומים ותעשיות.
בתחום הטכנולוגיה – הקוריאנים צריכים עזרה בתחומי התוכנה לרבות AI ונגזרותיה, סייבר ועוד.
בתחום הרפואי – קוריאנים הם יצרנים גדולים של ביו-רפואה וצריכים קניין רוחני וידע
ציוד רפואי – קוריאנים אוהבים מכשירים שעושים דברים יותר מהר ויותר מדויק
בתחום הצבאי – אין תחום שאנחנו לא יכולים למכור בו טכנולוגיה צבאית ויש כבר הצלחות רבות בתחום.
מוצרי צריכה – קוריאנים מאוד אוהבים דברים חדשים ומיוחדים, אבל מהר מאוד רוצים משהו חדש יותר.
ליבואנים שביננו – אם תרצו לדעת באיזה מוצרים נשתמש עוד חמש שנים, מומלץ להסתכל במה הקוריאנים משתמשים כיום. דא עקא, שאם אתה והלקוחות שלך מכורים למחירים ולאיכות סינית – אתם צריכים להגמל מזה.
ההסכם יכנס לתוקפו עם אשרורו בשני בתי הפרלמנט, בתןך מספר חודשים.
טיפ לדרך לעסקים עם קוריאה
הפוטנציאל לעסקים עם קוריאה עצום. בסוף זה אתה מול המנהל הקוריאני שמקבל החלטות. אם תתנהג כמו ישראלי טיפוסי – יהיה לך קשה. כי הוא בטוח יתנהג כמו קוריאני. מאוד מומלץ להצטייד בהמון סבלנות וסובלנות. זה הולך להיות ארוך.
האם ההסכם לפי ידיעתך עוד לא נכנס לתוקף עד אישור הקונגרס?