הפלישה הסינית לדרום קוריאה

זמן קריאה: 3 דקות

לפני כחודש ירדתי לתומי מהמטוס בשדה התעופה אינצ'ון, מתורגל להחיש צעדים על מנת להגיע לביתני ההגירה לפני כל המטוס. תוך כדי אני חולף על פני עשרות קבוצות של תיירים סיניים, בראש כל אחת מהן מדריכה עם מקל ובובה. באינסטינקטים של לוחם התחלתי לרוץ לעבר היעד, מחשב במוחי כמה זמן אני הולך לבלות בתור. כשהגעתי למשרד אמרו לי כולם שהיום היגיעה לסיאול קבוצה של 6,000 סינים ושאלו אם הבחנתי בהם.

עד לפני מספר שנים היו הרוכלים בשווקי סיאול מקשקשים ביפנית עם הגברות היפניות שבאו להצטייד במוצרים קוריאנים במחירי מציאה. באותה עת השלטים עם המחירים היו גם ביפנית ומלונות סיאול היו גדושים ביפנים צעירים הניכרים בתסרוקותיהם המגוונות ומלבושיהם הבולטים, על רקע החד-גוניות הקוריאנית. קוריאה הייתה גן עדן ליפנים המורגלים למחירי עתק בארצם.

המהפך החל בשלהי 2012, שלשה וחצי מליון יפנים ביקרו אז בקוריאה. באותה שנה נבחר אבה לראש ממשלת יפן והנהיג רפורמות כלכליות שמרכזם פיחות אלים של הין היפני. כך הפך המטבע הקוריאני והמוצרים הקוריאנים ליקרים במונחים של יינים יפנים, נראה שזו סיבה מרכזית לצמצום התיירות היפנית לקוריאה בכחמישים אחוז. יש הטוענים שסיבה חשובה נוספת היא ביקורו של נשיא קוריאה ביפן בשנת 2012 בה דרש התנצלות יפנית על פשעי מלחמת העולם. הענין הוריד את תדמיתה של קוריאה ביפן. כבוד מזרחי – לך תבין.

בטבלאות הבאות ניתן לראות את הירידה החדה בתיירות היפנית מאז 2012 בהתאמה מלאה לפיחות החד בערכו של היין אל מול הוון הקוריאני. אגב, התיירות הקוריאנית ליפן הכפילה את עצמה בדיוק באותה תקופה ל-4 מליון מבקרים.

כבר לפני 10 שנים סיפרו לי חברים סינים שיש שעות בערב בהם עדיף לקרוא עיתון בפינה כלשהי ולא להפריע לאישה שרואה דרמה קוריאנית. ההשפעה של יצוא התרבות הקוריאנית דרך סדרות הדרמה והסרטים הקוריאנים – עצומה.

קבוצות של אלפי תיירים סיניים לא מוכנים לעזוב את קוריאה לפני שהם אוכלים Chimaek – רגלי עוף מטוגנות לצד כוס בירה (מורכב מהמילים Chicken ו- Maekju, בירה בקוריאנית). וכל זה למה? כי באחת מסדרות הדרמה הקוריאנית אמרה אחת הגיבורות פעם אחת משפט כמו "יום שלג הוא זמן מצוין ל- Chimaek".

לפני מספר חודשים ערכו הקוריאנים מסיבת Chimaek בעיר אינצ׳און לקבוצה בת 4,000 תיירים סינים והעיתונות דיווחה כי 3,000 עופות נשחטו לאירוע. בשדה התעופה אינצ׳און נפתחה לאחרונה מסעדה הנושאת את השם הקדוש והיא גדושה בתיירים סינים שרוצים לחוות בפעם האחרונה את החוויה. צילמתי לכם:

 מנגד, עירית סיאול ערכה ארוחת המונים לקבוצת תיירות אחרת בת אלפי אנשים שנענו להמלצת נשיא סין שביקר בקוריאה והמליץ לטעום תבשיל קוריאני של עוף בג'ינסנג (Samgyetang).

הסינים משקיעים פחות מהיפנים במלונות יוקרה וארוחות פאר. הם עסוקים בקניות. קונים המון קוסמטיקה, אופנה ואוכל והמון מותגים. תושבים קוריאנים התלוננו לעיתונות כי המוכרות בשוק Myeong- Dong (מעין שינקין של סיאול ומרכז קניות בולט) לא מתייחסות אליהם כשיש בחנות קונים סינים. מה הפלא כשנפוצים סיפורים על סינים בודדים שרוקנו מדפים שלמים של קוסמטיקה. סקר שנערך בסיאול מצא כי התיירים הסיניים מוציאים בקוריאה למעלה מ-1,700 דולר לנפש – פי ששה מהיפנים. מרבית ההוצאה של התייר הסיני מתבצעת בחנויות הדיוטי-פרי הפזורות בסיאול ובאי הדרומי Jeju.

10 מליון תיירים בקרו בקוריאה בשנה שעברה. 47% מהם היו סינים (52% אם מחשיבים את הונג קונג). 17% היו יפנים. ראו טבלה להלן:

הקוריאנים מתאימים את עצמם במהירות כרגיל. הכרוזים של הרכבת התחתית והאוטובוסים בסיאול כבר מזמן לא מדברים יפנית אלא סינית. זוהי גם שעתם של הקומבינטורים למינהם המארגנים קבוצות סיניות ומוליכים אותם ממלכודת תיירים אחת למישנה, וגורפים לעצמם עמלות שמנות. המחוקק הקוריאני נדרש לחקיקה מיוחדת לבלימת התופעה.

סיניות רבות מנצלות את הביקור בסיאול לשיפוצים פלסטיים. סיאול היא מזמן עמק הסיליקון העולמי. את הבנות אנחנו פוגשים בדרכן הביתה לסין עטויות תחבושות על הפנים. גם כאן הוצרכו השלטונות בקוריאה ובסין להתמודד עם הצורך לזהות את החוזרות המאושרות לסין שכן קשה למצוא קשר בין תמונת הפספורט לנערה המשופצת והחבושה.

כל מה שסיני בא במנות גדולות.כאן בולטות קבוצות התיירים ממקומות העבודה. האוגדה שהשגתי בנמל התעופה הייתה קבוצה ראשונה מתוך 10,000מצטיינים נבחרים מחברת ביוטכנולוגיה סינית שקיבלו צ'ופר טיול לקוריאה. יתר חברי הקבוצה היגיעו בשבוע שלאחר מכן.

מסקנה מתבקשת: מליארד סינים לא טועים – בואו לבקר!