הדחיפה הבלתי מתפשרת למצוינות בקוריאה הדרומית מביאה לתוצאות מדהימות בהרבה תחומים, אך במקביל גובה תג-מחיר כבד. שיעור ההתאבדויות בקוריאה עולה בקו ישר עם ההצלחה הכלכלית המטאורית. קוריאה נושאת בתואר המפוקפק של המדינה בעלת שיעור ההתאבדויות הגבוה מבין המדינות המפותחות.
כיום ברור גם לממשל הקוריאני שמדובר בבעיה לאומית ולא בבעיה של הפרט, שגם משפיעה על תדמית הרפובליקה בעולם.
הסיבות הבולטות להתאבדות בקרב צעירים קשורות בהשיגים בלימודים ולמבחני הקבלה לאוניברסיטאות – אימת הילדים וההורים. אצל מבוגרים נמנו בין הסיבות הרצון שלא ליפול לנטל כלכלי על הילדים. בתרבות הקוריאנית כלכלת ההורים המבוגרים נופלת על הבן הבכור.
42 קוריאנים נוטלים את חייהם במו ידיהם מידי יום (33 לכל 100,000), פי ששה מאשר השיעור בישראל והרבה מעבר לממוצע בארגון המדינות המפותחות (12.6 לכל 100,000). תכנית שעומד להפעיל הממשל הקוריאני תקרא לצמצום הדיוחים על התאבדויות בכלי התקשורת ותמנע גישה לאתרי אינטרנט עם הדרכות כיצד להתאבד.
למות "בכאילו"
בין התופעות שהתפתחו בקוריאה להפחתת הלחצים – הלוויה מדומה ו מדיטציית מוות :
אל טקס הקבורה נרשמים משתתפים מכל שכבות האוכלוסיה. לאחר שהם מולבשים בתכריכים צהובים ועורכים את צוואתם בחדר חשוך לאור נרות, מלווה אותם "מלאך מוות" אל מעבה היער החשוך, שם הם מוכנסים אחד-אחד לארון קבורה הנאטם במסמרות כמקובל. זהו כנראה הזמן השקט היחיד שיהיה לקוריאנים אלה להיות לבד, לסכם את חייהם ולנקות את הראש. לא מאמינים? התופעה נחשפה בתכנית התחקירים היפנית Vice והנה סרטון קצר לסיכום טקס קבורה כזה.