הקיץ האחרון היה חם מאוד עבור בכירים ישראליים שביקרו בקוריאה לדון עם קרנות קוריאניות עתירות מליארדים בהשקעה במיזמים ישראלים. חם מאוד על שום מה? על שום שהמזגנים בכל הגופים הציבוריים לא עבדו והישראלים שהגיעו חנוטים בחליפות ועניבות יוקרה כמקובל בקוריאה – נטפו זיעה. המנהלים הקוריאנים הגיעו לעבודה שלא כהרגלם ללא חליפות ועניבות והתנצלו על שהם נאלצים לחסוך בחשמל, על-אף המיליארדים שהם מנהלים.
מה השתנה הקיץ הזה מכל הקייצים? מה פשר מבצע החיסכון הקיצוני? ומה הנקודה הישראלית בכל הסיפור?
הכל התחיל בחודש יוני בפשיטה של שלטונות קוריאה על חברות לניהול כורי חשמל בחשד לשחיתות והטיית מכרזים והסתיים בסקנדל לאומי. החקירה העלתה כי מאות מסמכים בדבר תקינותם של כבלים המשמשים בכורים – זויפו. מראות פוקושימה החלו לפקוד את חלומותיהם של בכירי הממשל על משכבם בלילות .
התוצאות המיידות של הסקנדל: השבתת 6 כורים לייצור חשמל (מתוך 23 הפועלים בקוריאה); הגשת כתבי אישום כנגד 100 מעורבים, לרבות בכירים בחברות ממשלתיות; תחילת חשיבה בממשל להשעיית תכנית לבניית 11 כורים נוספים וכן נזק ישיר למשק של 3 מיליארד דולר.
בעקבות הנפילה בהקף יצור החשמל הוצאו הנחיות חמורות לכל גופי הממשל. על חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים הוטל לחתוך בצריכת החשמל ובשימוש במזגנים. במקביל, הוצאו המלצות חיסכון בחשמל לציבור וביניהן שלא להשתמש בפונקציית "שמור-חום" במכשירי הכנת האורז – בבת עינם של הקוריאנים.
כיום יצור החשמל בקוריאה מתחלק בערך בצורה שווה בין כורים גרעיניים, גז נוזלי ופחם. הגז הטבעי הוא היקר ביותר (ומהווה מחצית מהוצאות האנרגיה וכחמישה אחוז מכלל היבוא לקוריאה) והשימוש בכורים – זול בהרבה.
הפסקת השימוש בכורים גרעיניים תביא לעלייה חדה בהוצאות האנרגיה בשל רכש מוגבר של גז טבעי (הגדלת השימוש בפחם מוגבלת בשל תקנות לשמירה על איכות הסביבה) – וכאן ישראל נכנסת לתמונה. בשבוע הבא יבקרו בארץ נציגים של מונופול הגז הקוריאני KOGAS – הקניין הגדול בעולם של גז טבעי.
החששות של הממשל הקוריאני מהעלאת הוצאות האנרגיה נובעות גם מהצורך להעלות לאזרחים את חשבונות החשמל. בקוריאה- זה לא יעבור בקלות, שם – לממשל אכפת מה חושבים האזרחים.