איציק יונהלהלן עשרה דברים שלא ידעת על דרום-קוריאה:
1 – דרום קוריאה הוא המקום היחיד בעולם שבו משתמשים במקלות אכילה ממתכת. אחד ההסברים ששמעתי הוא שבעבר היו יכולים להשתמש במקל המתכת כדי לזהות אם המזון מורעל או לא, מה שאי-אפשר לעשות במקל אכילה מעץ.
2 – בקוריאה מוכרים טלפונים סלולריים כמעט בכל סניף בנק. בסניפי "בנק החקלאות" ישנם בנוסף דוכנים לממכר בשר טרי ותוצרת חקלאית אחרת
3 – בבתי הקולנוע בקוריאה נוהגים הקוריאנים לאכול דיונונים מיובשים ומאוד מסריחים
4 – הודעות על פטירות והלוויות נשלחות בקוריאה ב-SMS ובתכנת המסרים המיידים קאקאו.
5 – נהוג בקוריאה לאכול בשר כלבים במיוחד בשלושה מועדים בקיץ המוגדרים "הימים הכי חמים בשנה" שכן בשר כלב נחשב למזין במיוחד. ראה פוסט שלי בעינין. קוריאנים קלטו בשנים האחרונות שזה לא בדיוק מציג אותם בעולם באור חיובי ומשתדלים להצניע את הענין ואף לצמצמו.
6 – אם זוג מתגרש בקוריאה – הילדים עוברים לחזקת האב
7 – בסיאול ישנן למעלה מחמישים אוניברסיטאות. 54% מהקוריאנים הם בעלי תואר אוניברסיטאי – הרבה מעבר לממוצע המדינות המפותחות שעומד על מעל ל 30%.
8 – הסמל של מנזר בודהיסטי בקוריאה הוא צלב קרס
9 – במקדונלדס בקוריאה אין ארוחות ילדים ואין מתנות לילדים, יש גם סניפים שמוכרים בירה.
10 – הקוריאנים בטוחים שבזכות אכילת קימצ'י – המאכל הלאומי שלהם, הם לא נפגעו ממגיפות הסארס והאיידס.
היי איציק
אני חושבת שהבלוג הזה הוא מתנה ,
הפשטות של האינפורמציה , היומיומיות מרתקת אותי באופן אישי.
ובטוח שעושה הבדל למי שרוצה לעבוד שם.
ישר כוח – אילת
אז אידע אותל שבקוראיה לא אוכלים כלבים, יש שם חוק מעל 60 שקוראיה זה אסור וגם פעם ממש שאכלו לפני שוקאיה התפצלה והמלחמת קוריאה וזה אכלו וזה חלק מועט בחגים וזה
מר יונה,
אני לא יודעת לאיזו אוכלוסיה אתה מכוון את הבלוג שלך, אבל ברור לי שלא לכזו עם מינימום שכל ואינטיליגנציה.
לא רק שאתה לא יודע לערוך את הדף שלך כך שהתמונה לא תעלה על הטקסט (דבר שהייתי מצפה ממישהו שכותב בלוג כבר הרבה זמן יידע לעשות כי זה אלמנטרי), התוכן הוא כל כך יבש, מנסה להיות סנסציוני עם כל עניין אכילת הכלבים אבל לא מצליח ובגדול פשוט מזלזל באינטיליגנציה של הקורא.
מצטערת, אני פשוט לא מאמינה לך שאתה "איש עסקים שעוסה עסקים עם דרום קוריאנים" כי כמו שכתבת בעצמך – הם אנשים משכילים ואתה.. עושה רושם שלא סיימת תיכון.