איציק יונהבכל פעם שמתקשר לקוח ושואל לאן לשלוח את הצ'ק – אני רוטן קלות. האם פעם חשבתם על מסלולו הפתלתל של הצ'ק מרגע שהוחלט על ידי המשלם להפיק אותו ועד שהוא נח לו בחשבון הבנק שלנו? האם לקחתם בחשבון את כל ההתעסקויות הקטנות והטלפונים לברור מה עלה בגורלו של הצ'ק?
בקוריאה לא משתמשים בצ׳קים. כשצריך להעביר כסף – פשוט מעבירים אותו באמצעות האינטרנט. צאו ולימדו כמה משאבים יכולה לחסוך מדינה שלמה על ידי מעבר לביצוע תשלומים ממוכן. למתחמקים הסדרתיים למינהם אל דאגה – עדיין תוכלו להגיד שהצ'ק בדואר. האלקטרוני.
כפי שכבר סיפרתי בעבר – לקוריאנים יש חולשה לבזבוז זמן מיותר וכל שיטה לבצע פעולות שגרתיות מהר יותר ויעיל יותר – מאומצת מיידית.
דוגמא נוספת עם אותו מסר –
מנהלת החשבונות שלנו הייתה מאוד לחוצה לאחרונה בשל עומס רב שנוסף לה, לטענתה. הסיבה: על מנת להלחם במכת החשבוניות הפיקטיביות נכנס לתוקפו בישראל בתחילת שנת 2011 חוק המחייב לשלוח לרשויות המס רשימה אלקטרונית של כל החשבוניות שהוציא ושקיבל בית העסק. ברור שהדבר מעמיס עבודה יתירה ודיווחים על כל חברה.
גם לקוריאנים יש אתגרים דומים. הפתרון הקוריאני נראה על פניו יעיל יותר:
הוקמה בקוריאה מערכת חשבוניות לאומית. כל עסק מנפיק חשבוניות רק באמצעות המערכת. המערכת שולחת את החשבוניות אלקטרונית לצד המקבל. הדוחות השונים למע"מ מופקים כמובן אוטומטית.
התוצאה היא שוב חיסכון לטווח ארוך: לא מעטפות, לא ניירת, לא התאמות מסובכות. חיסכון אמיתי לחברות ולשלטונות המס.
לכל אלה ששואלים אותי כל הזמן מה הסוד של היעילות הכלכלית הקוריאנית – חלקו טמון בהרבה פתרונות מעין אלה שמייעלים כל תהליך עיסקי ובירוקרטי. זו דרך חיים.
