"ושיננתם" – האם יש לנו מה ללמוד על חינוך בקוריאה?

זמן קריאה: 2 דקות

דרום קוריאה – הכל מתחיל בחינוך

מיסטר Ku, המנהל הכי מבוגר בחברה, אדם שקול, קר רוח ונטול הבעה, היה באותו בוקר עליז בצורה חשודה. כששאלתי לפשר העליצות הלא אופיינית הוא הסביר כי זה היום המאושר בחייו – בת הזקונים שלו עברה בהצלחה את בחינות ההסמכה להוראה.

מקצוע ההוראה הינו מהמכובדים בקוריאה. בתרבות הקוריאנית אדם חב חובת כבוד למורה בדומה לכבוד אב. יום המורה הינו חג לאומי בקוריאה שבו נוהגים אף הקוריאנים המבוגרים לבקר מורה שהיה להם בצעירותם.

מידי שנה מפורסמות תוצאות מבחני פיז"ה – הנערכים ע"י OECD. בשנים האחרונות תלמידי ישראל דורגו בסביבות המקום הארבעים בשלוש הקטגוריות שנבחנו. התלמידים הדרום – קוריאנים דורגו למשל בשנת 2008 – במקום הראשון בקריאה, במקום הרביעי במתמטיקה ובמקום ה-13 במדעים. הדירוג הקוריאני גורם לחוסר שקט גם אצל יפן השכנה. אז מה יש לנו ללמוד מהקוריאנים? ומה לא?

אוניברסיטה בקוריאה – המערכת כולה מוכוונת לשם

חינוך הילדים יעמוד תמיד בראש סדר העדיפות של המשפחה הקוריאנית. האב הקוריאני שלרוב טרוד בענייני עבודתו, ישקיע תשומת לב אישית וממון רב בהשכלת ילדיו. המטרה אחת – להתקבל לאחת מאוניברסיטאות העילית של קוריאה.

האוניברסיטה בה ילמד ידידינו הקוריאני מכתיבה את עתידו העסקי והאישי. מקומות העבודה יחטפו בוגרי אוניברסיטאות עילית. הקשרים העסקיים של קוריאני בוגר תלויים רבות ביחסיו עם בוגרי האוניברסיטה בה למד.

ההורים הקוריאנים אינם סומכים על מערכת החינוך הממשלתית ומוציאים סכומי עתק על חינוך פרטי של אחר הצהרים. השוק של לימודי אחר הצהריים זהה בגודלו לתקציב החינוך הממשלתי (כ- 30 מיליארד דולר!). מחציתו מופנה ללימודי אנגלית. עלות החינוך הפרטי יכולה בנקל להגיע ל 2,000 דולר לתלמיד לחודש. עם רמת הוצאות כזו על חינוך ילדים אין פלא ששיעור הילודה בקוריאה הוא הנמוך בעולם. ילדים קוריאנים בכל גיל לא מבלים את אחר הצהרים בקניונים או בגינות משחקים. הם אמורים לשבת בבית ולשנן את תלמודם.

ללחץ הלאומי להישגים יש מחיר. מטרתו של בית הספר הקוריאני היא להכשיר למבחני הקבלה לאוניברסיטה כך  שעיקר הלימוד מתמקד בשינון. מרצה ישראלי שלימד בסיאול סיפר לי שהוא מרגיש די מוזר כיוון שהשיעור כה שקט, לסטודנטים הקוריאנים אין שאלות והם אינם נוהגים לחקור ולדרוש בסוגיות הנלמדות.

הלחץ החברתי על ההורים מקיים תופעה ידועה בחינוך הקוריאני של שוחד למורים על מנת שייטו ציונים. הנוהג כל-כך נפוץ עד שיש לו אפילו מילה מיוחדת בשפה הקוריאנית. כששמעתי על כך לראשונה לא האמנתי עד שבדקתי את זה עם ידידים קוריאנים. הם מצידם סיפרו בהלצה שיש שמועות שהשי הכי נפוץ למורים הוא דווקא עוגה. פשוט יש בקופסא מספיק מקום למעטפת המזומנים. הורים קוריאנים מתנגדים לתופעה אולם טוענים שהם חייבים להתמיד במתן-בסתר על מנת שילדם לא יהיה היחיד בכיתה שהוריו לא פעלו למענו אצל המורה.

בתי הספר הם חלק מן המשחק. מורים לאנגלית למשל מתלוננים שתלמידים שלא יודעים מילה באנגלית מקבלים ציונים גבוהים, בשל תכתיבי בית הספר.

ההורים מצידם אינם מרוצים ממערכת החינוך הציבורית ומסכומי העתק שעליהם להשקיע בחינוך הפרטי. הרפורמה בחינוך הייתה מן הנושאים הבוערים במערכת הבחירות האחרונה לנשיאות. מסכנים התלמידים. כל זה בטח לא מסייע  להוריד את קוריאה מראש רשימת המדינות עם שיעור ההתאבדויות הגבוה בעולם.

לא נסיים בלי רגע אחד של נחת: מערכת החינוך בישראל היא מודל לחיקוי בקוריאה. משלחות של אנשי חינוך קוריאנים מגיעות לישראל על מנת להבין איך בונים מערכת חינוך כזו איכותית שמייצרת כל-כך הרבה חתני פרס נובל. תכנית הלימודים הקוריאנית כוללת שיעורי תלמוד בהם מוסבר לתלמידים כי התלמוד הוא מקור הגאונות היהודית.

מה הפלא שערכות לימוד והפעלה של חברה ישראלית ידועה נמכרות בקוריאה בכשלושת אלפים דולר. אצלכם בבית קופסאות המשחקים האלה נזנחות לאחר כמה ימי משחק. המוצר הוא להיט. הסיבה הפשוטה – מדובר בחינוך ישראלי. מבולבלים? לא הקוריאנים.

טיפ לעסקים על חינוך בקוריאה

אם יש לך מוצר חינוכי או שיטת לימוד או חינוך ייחודיים, הנמצאים בשימוש בישראל, קוריאה זה מקום טוב מאוד לנסות ולשווקם. צריך הרבה עבודה – אבל זה יכול מאוד להשתלם.