משטר צבאי גאגנאם סטייל? סיכום אירועי ליל 3 בדצמבר בקוריאה ולאן הולכים מכאן.

זמן קריאה: 3 דקות

במה שנראה כמו פרק בדרמה קוריאנית, ובצעד שהדהים את קוריאה ואת העולם, הכריז נשיא קוריאה, יון סוק-יול, ביום שלישי 3 בדצמבר בשעה 22:30 על החלת משטר צבאי במדינה החל משעה 23:00 באותו יום "במטרה להגן על דרום קוריאה הליברלית מהאיומים שמציבים הכוחות הקומוניסטיים של צפון קוריאה ולחסל גורמים אנטי-מדינתיים". הצבא הקוריאני נשלח אל בניין האסיפה הלאומית במטרה למנוע התכנסות של האופוזיציה להצבעה כנגד הצו וביטולו. ב 4:30 לפנות בוקר, ואחרי דרמה לילית במהלכה הפרלמנט הפך את ההכרזה, הנשיא יון חזר בו והודיע על חזרה לשיגרה.

הרקע למשבר בקוריאה

ההחלטה של הנשיא יון לעמוד מול האומה ולהכריז על משטר צבאי בזמן שרבים מהאזרחים נמים את שנתם הגיעה על רקע המתיחות הגוברת בין הממשל של יון לבין הפרלמנט שנמצא בשליטת האופוזיציה. מאז שנכנס לתפקידו ב-2022, יון מתמודד עם פרלמנט לעומתי שנשלט על ידי מפלגת האופוזיציה הדמוקרטית. נראה שהמניעים של הנשיא להכרזה התמוהה היו תוצאה של מספר גורמים:

1. מחלוקת תקציבית: המפלגה הדמוקרטית באופוזיציה העבירה תקציב מצומצם שהנשיא חווה כ״פוגע באינטרסים הלאומיים״ של קוריאה.

2. העלאת הצעות  חוק להדחת מבקר המדינה והתובע הכללי

3. תיאוריות קונספירציה: הנשיא יון האשים את האופוזיציה בהזדהות וקשר עם צפון קוריאה ובשיתוק הממשל.

4. תסכול וכעס כלפי אשת הנשיא על פרשיות שחיתות כגון קבלת תיקי יוקרה, מניפולציה בניירות ערך וגם התערבות פסולה בבחירות למפלגה השלטת – עוד על כך בפרק 44 בפודקאסט הקוריאנים.

ההכרזה על מצב החירום והמשטר הצבאי סגרה רשמית את פעילות האסיפה הלאומית, בית המחוקקים של קוריאה. הצבא נשלח לרחובות, מסוקים נראו נוחתים על גג בניין הפרלמנט ונגמ״שים וטנקים נצפו ברחובות הבירה סיאול בדרכם אל בניין הפרלמנט למנוע את התכנסותו.

 הצו הנשיאותי כלל מספר הגבלות אזרחיות כגון:

– איסור על כל פעילויות פוליטיות, לרבות אלה של האסיפה הלאומית, מועצות מקומיות ומפלגות פוליטיות.

– איסור התכנסויות, הפגנות ושביתות במקומות העבודה.

– כלל אמצעי התקשורת יהיו כפופים ובסמכות של הפיקוד הצבאי

התפנית בעלילה באה אחרי מספר שעות. בצעד חסר תקדים, הפרלמנט הדרום קוריאני התכנס בשעת לילה והצביע פה אחד בעד ביטול הצו הנשיאותי בקולם של 190 (מתוך 300) חברי פרלמנט שהצליחו להגיע לאולם המליאה. ראש האופוזיציה, לי ג'אה-מיונג, מיהר לנצל את ההזדמנות וצילם עצמו בשידור חי מדלג מעל חומות הפרלמנט ו״מסתנן״ פנימה במטרה להשתתף בהצבעה הדרמטית. הוא כינה את ההכרזה של הנשיא לא חוקית ולא חוקתית. גם חבר הפרלמנט האן דונג-הון, מנהיג מפלגתו של הנשיא, מתח ביקורת על ההחלטה ואמר שההכרזה על משטר צבאי לא נכונה ולא במקום.

הפוליטיקה בקוריאה – היום שאחרי

24 שעות אחרי וקוריאה חזרה לשגרה למעט פוליטיקאים ועיתונאים שעדיין עוסקים בנושא.

מספר גורמים יעצבו את הפוליטיקה הקוריאנית מעתה:

1. אתגר חוקתי: החוקיות של ההכרזה על משטר הצבאי מחד והביטול מצד הפרלמנט מנגד.

2. משא ומתן פוליטי אינטנסיבי בין מפלגת השלטון לאופוזיציה במטרה לפתור את המבוי הסתום כמה שיותר מהר

3. תגובה ציבורית: תגובת הציבור הדרום קוריאני לאירועים אלו תהיה מכרעת. ממה שנראה כרגע, הולך וגדל הדחף של הקוריאנים לקרוא להדחתו של הנשיא. בפעם השניה בתוך 7 שנים, לאחר הדחתה של הנשיאה פארק בשנת 2016. הנשיא של היום, יון, היה אז התובע הכללי שתיזמר את ההדחה ומשפט הנשיאה שלאחריה. צפו להפגנות של מליונים בכיכר ההפגנות של סיאול. בבוקר למחרת הארוע חברי האופוזיציה כבר החלו להניע את גלגלי ההדחה, ולקרוא למפגינים לצאת למצעדי נרות והפגנות ברחבי המדינה.

פתרון האירוע יקבע תקדימים חשובים למאזן הכוחות בין הרשות המבצעת והמחוקקת בדמוקרטיה הדרום קוריאנית. להערכתינו הנשיא יון סיים את דרכו הפוליטית. הוא כנראה חשב שאם טראמפ יצא מאירוע הצעדה אל הקונגרס ללא פגע, גם הוא יכול להשתולל. העם בקוריאה לא בנוי לזה. חיים בתוכו עדיין אנשים שהיו סטודנטים בשנות השמונים ונלחמו במשטר הצבאי ובדיקטטורה, לרבות בטבח הנורא של Gwangju. טראמפ יצא מזה כי הוא נבחר שנית – לנשיא קוריאה אין אפשרות להבחר שנית וכהונתו מוגבלת לקדנציה אחת של חמש שנים, או פחות.