איציק יונהבמבט ראשון ואולי אף במבט שני ושלישי, קשה למצוא נקודות דמיון בינינו ה ישראלים לבין הקוריאנים. לא הייתה בקוריאה אף פעם קהילה יהודית, אין בית כנסת עתיק או איזה בית קברות יהודי לרפואה. כל זה לא הפריע למלומד קוריאני לטעון כי הקוריאנים הם למעשה בני שבט דן – מעשרת השבטים האבודים.
הרהרתי בתיאוריה המוזרה הזו בעודי מבלה עם משפחתי באחד מפארקי השעשועים העמוסים של סיאול. לפתע נשמעו הקריאות "אבא, אבא". הסתובבתי לאחור במהירות לראות שהמדובר בזאטוט קוריאני המדבר בלשון הקודש. ובכן, ברוכים הבאים למקום השני בעולם שבו מכונה האב פשוט "אבא".
יש לכולנו נטייה להדגיש כל הזמן את השונה בין העמים שלנו. נחמד לעיתים לדעת כמה דברים יש לנו במשותף, אם כי לא בטוח שזה יגרום למי מאיתנו להרגיש בבית בנסיעה הבאה לקוריאה.
– על פי מסורתם, הקוריאני הראשון היה בחור בשם דנ-גון (Dan-gun). הוא היה פרי אהבתם של בורא עולם ודוב שהפך לאישה. בשנת 2300 לפני הספירה קיבץ דנ-גון זה מספר שבטים והקים את הממלכה הקוריאנית הראשונה. תיאורית עשרת השבטים ושבט דן נשענת בין השאר על שמו של דנ-גון.
– רובם המוחלט של הקוריאנים נימולים. אין זה עניין מסורתי אלא תופעה של העת החדשה.
– הבן הבכור בקוריאה הוא בעל חובות וזכויות מיוחדות. הוא זה שמנהיג את המשפחה בבגרותו, אצלו נערכים כל הטקסים המסורתיים, הוא חייב לדאוג למחסורם של הוריו בזקנתם, לארחם בביתו ועוד. אגב, זו הסיבה שנערות קוריאניות כיום מוודאות קודם כל שהבחור שבו הן הולכות להתאהב אינו הבן הבכור.
– הקוריאנים נוהגים לעלות לקברי יקיריהם כל שנה ביום הפטירה.
– הכבוד שניתן בקוריאה למבוגר, לאב ולמורה והכבוד למסורת ולדורות שקדמו מזכירים מאוד את המסורת היהודית. חוסר הפשרות לחינוך והשכלה – יגרום להרבה אמהות ישראליות ופולניות להסמיק מבושה.
– בקוריאה חוגגים כל שנה את יום האילנות בנטיעות. זהו מנהג מהעת החדשה.
– הקוריאנים משתמשים בלוח שנה ירחי, ואף נוהגים להוסיף חודש נוסף כל מספר שנים (כמו אדר ב' במסורת היהודית). החגים הקוריאנים נקבעים על-פי לוח זה.
– במסורת הקוריאנית היו בנות הכפרים נוהגות לצאת במחולות בחמישה עשר לחודש השמיני (עיין ערך ט"ו באב).
– הפרח הלאומי של קוריאה הוא – Rose of Sharon.
– סיאול הרים סביב לה.
– לאורך כל ההיסטוריה הייתה קוריאה מטרה לכיבושים חוזרים ונשנים על ידי מעצמות (יפן, סין, מונגוליה) שראו בחצי האי מקום אסטרטגי למי שרוצה לשלוט במזרח אסיה. גם לנו היסטוריה דומה.
– קוריאה קיבלה את עצמאותה בשנת 48, לאחר שלוש שנים של שלטון צבאי אמריקאי.
– עד היום הקוריאנים תלויים בסיוע צבאי אמריקאי ובהגנה האסטרטגית של ארצות הברית.
– בקוריאה שירות צבאי חובה של שנתיים (לבנים בלבד). וחיילים משוחררים אף עושים מילואים, אם כי הרבה פחות מבוגרי גולני ושריון ישראלים.
נוסיף לכל אלה ששתי המדינות מוקפות אויבים וים, אין בהם מחצבים טבעיים והם מקיימות כלכלות חזקות הנשענות על טכנולוגיה והון אנושי. אולי עכשיו נבין את מי שמתעקש לקרוא לקוריאנים "הישראלים של המזרח" ואת מי שאף מפליג בשבחם ומכנה אותם "הערסים של המזרח".
אני נהנית כל פעם לקרוא את המאמרים שלך אבל הפעם הייתי חייבת לכתוב תגובה..
הפרח הלאומי של קוריאה נקרא Rose of Sharon אבל הוא אינו חבצלת השרון אותה אנחנו מכירים בישראל. הפרח הלאומי של קוריאה הינו ממשפחת ההיביסקוסים – שמו המקורי הוא: Hibiscus syriacus בעוד חבצלת השרון שאנו מכירים בארץ שייכת למשפחת הנרקיסים ונקרא sea daffodil – Pancratium maritimum.
=)
רב תודות על ההארה . העניין תוקן בגוף המאמר .
איציק
שלום!
אני מתרשמת שהחברה הקוריאנית חברה מאד סגורה ועצורה, כתוצאה של חינוך נוקשה
ומלחיץ וזו הסיבה למקום הראשון בעולם בהתאבדות . הכבוד להורים ולמבוגרים הוא לא כבוד בזכות אלה כבוד כפייתי ומאולץ ואוי למי שיעיר למבוגר על טעותו והרי אין אף אדם מושלם , ילד לא יכול להמרות את פי הוריו גם אם הם לא צודקים , ואני לא רואה בזה טוב ילד כזה שמקבל הכל במרות ובכפיה בטחונו מתערער ולכן הוא זקוק לטיפה המרה שתשחרר את לשונו ובטחונו, לא רואה בזה משהו טוב שאנחנו הישראלים צריכים לאמץ בכבוד זוכים לא דורשים ולא כופים ולא קונים בסופר וזה לא משנה מה מעמדו או גילו של האדם ועל כך אומר הפסוק את כל מכבדי אכבד , אני גדלתי במשפחה דתית גדלתי לערכים וכבוד במשפחה והכל נעשה בהסבר ורוח טובה, ואת זה אני מעבירה לילדים שלי, עפ"י שאני היום כבר לא דתית אבל לצערי היום מעט מאד מלמדים ערכים מהתנ"ך ולכן החברה שלנו נראית כמו שהיא נראת ,"היום" אינני יודעת להצביע על נקודה ספציפית מה הסיבה אולי גליי העליה האחרונים שהחברה הישראלית דחקה החוצה והתוצאה מתבטת בכעס באלימות בחוצפה מערכת החינוך שמתפקידה ליצור חינוך ישראלי אחיד מבלי לפגוע בתרבות הפרט התרבות שבא ממנה העולה, שלמעשה זה מה שהוא מכיר ויודע. אגב הענין הזה של הורה דורש כבוד ולא זוכה בכבוד בגלל שהוא מביא את הצאצא לעולם ולא משנה אם הוא הורה חם או נוקשה אבל כבוד הוא כופה ודורש, מזכיר לי,
לאח שלי היה חבר שיום אחד הוא הופיע ונתן לאחי במתנה כלב ואנחנו מאד שמחנו וטפלנו בו ואהבנו אותו מאד וגם הכלב היה מאושר אצלנו אחרי תקופה מאד ארוכה הופיע החבר ורצה ללטף את הכלב ואז הכל התנפל עליו ונשך אותו , ואז אני שומעת את החבר רוטן ואומר לכלב אני זה שהבאתי אותך וככה אתה נושך אותי ואז החברה שלו אמרה הבאת אותו אבל איך התעללת בו את זה אתה לא זוכר אבל כנראה שאפילו כלב לא שוכח, אז לא מספיק להביא ילד לעולם אלה צריך לדעת גם לגדל אותו, אגב גם ארופאים רבים חונכו בנוקשות אלה שנחשבים למנומסים מאיתנו הישראלים , ובשביל לשחרר את כבלי החינוך הנוקשה ולהתבטא הם צריכים להגיר לתוכם הרבה אלכוהול, ואגב רואים את אותה התנהגות אצל העולים הארופאים שהגיעו לארצנו , הענין והצרה שהשתיה לא משחררת רק את לשונם ובטחונם אלה את כל הרעלים והאגרסיות שנצברו לאור אותו חינוך
נוקשה,
ודבר אחד כשאומרים לי שהגרמנים מנומסים מאיתנו אז אני אומרת שהם אכן הרגו שש מיליון יהודים בנימוס , וזה תגובתי לכל אלה שאומרים ומקנאים בכבוד שנותנים שם אחד לשני ובפרט להורים, אני לא נגד אבל אני נגד דרך כפייתית וההתאבדות היא תוצאת הדרך. שלא תבינו לא נכון, אני נהנית מהחינוך שהם קבלו ולא מעניינת אותי הדרך אבל להם זה לא בריא ואני כאמא לא הייתי שמחה לקבל כבוד מילדיי כתוצאה מפחד.[ של מה יהייה או מה יגידו הוריי במקרה הטוב או מה יעשו לי הוריי במקרה הרע.]
אבל אני בכל זאת שמחה שייש לנו דברים משותפים יחד, ואני אוהבת את החברה הקוריאנית עפ"י שמאד קשה "לחדור לתוכם" אני לומדת שיעורים פרטיים אצל מורה קוריאנית ואפשר להגיד שאנחנו חברות. אגב אשמח
שלום! אני מתרשמת שהחברה הקוריאנית חברה מאד סגורה ועצורה, כתוצאה של חינוך נוקשה ומלחיץ וזו הסיבה למקום הראשון בעולם בהתאבדות . הכבוד להורים ולמבוגרים הוא לא כבוד בזכות אלה כבוד כפייתי ומאולץ ואוי למי שיעיר למבוגר על טעותו והרי אין אף אדם מושלם , ילד לא יכול להמרות את פי הוריו גם אם הם לא צודקים , ואני לא רואה בזה טוב ילד כזה שמקבל הכל במרות ובכפיה בטחונו מתערער ולכן הוא זקוק לטיפה המרה שתשחרר את לשונו ובטחונו, לא רואה בזה משהו טוב שאנחנו הישראלים צריכים לאמץ בכבוד זוכים לא דורשים ולא כופים ולא קונים בסופר וזה לא משנה מה מעמדו או גילו של האדם ועל כך אומר הפסוק את כל מכבדי אכבד , אני גדלתי במשפחה דתית גדלתי לערכים וכבוד במשפחה והכל נעשה בהסבר ורוח טובה, ואת זה אני מעבירה לילדים שלי, עפ"י שאני היום כבר לא דתית אבל לצערי היום מעט מאד מלמדים ערכים מהתנ"ך ולכן החברה שלנו נראית כמו שהיא נראת ,"היום" אינני יודעת להצביע על נקודה ספציפית מה הסיבה אולי גליי העליה האחרונים שהחברה הישראלית דחקה החוצה והתוצאה מתבטת בכעס באלימות בחוצפה מערכת החינוך שמתפקידה ליצור חינוך ישראלי אחיד מבלי לפגוע בתרבות הפרט התרבות שבא ממנה העולה, שלמעשה זה מה שהוא מכיר ויודע. אגב הענין הזה של הורה דורש כבוד ולא זוכה בכבוד בגלל שהוא מביא את הצאצא לעולם ולא משנה אם הוא הורה חם או נוקשה אבל כבוד הוא כופה ודורש, מזכיר לי, לאח שלי היה חבר שיום אחד הוא הופיע ונתן לאחי במתנה כלב ואנחנו מאד שמחנו וטפלנו בו ואהבנו אותו מאד וגם הכלב היה מאושר אצלנו אחרי תקופה מאד ארוכה הופיע החבר ורצה ללטף את הכלב ואז הכל התנפל עליו ונשך אותו , ואז אני שומעת את החבר רוטן ואומר לכלב אני זה שהבאתי אותך וככה אתה נושך אותי ואז החברה שלו אמרה הבאת אותו אבל איך התעללת בו את זה אתה לא זוכר אבל כנראה שאפילו כלב לא שוכח, אז לא מספיק להביא ילד לעולם אלה צריך לדעת גם לגדל אותו, אגב גם ארופאים רבים חונכו בנוקשות אלה שנחשבים למנומסים מאיתנו הישראלים , ובשביל לשחרר את כבלי החינוך הנוקשה ולהתבטא הם צריכים להגיר לתוכם הרבה אלכוהול, ואגב רואים את אותה התנהגות אצל העולים הארופאים שהגיעו לארצנו , הענין והצרה שהשתיה לא משחררת רק את לשונם ובטחונם אלה את כל הרעלים והאגרסיות שנצברו לאור אותו חינוך נוקשה, ודבר אחד כשאומרים לי שהגרמנים מנומסים מאיתנו אז אני אומרת שהם אכן הרגו שש מיליון יהודים בנימוס , וזה תגובתי לכל אלה שאומרים ומקנאים בכבוד שנותנים שם אחד לשני ובפרט להורים, אני לא נגד אבל אני נגד דרך כפייתית וההתאבדות היא תוצאת הדרך. שלא תבינו לא נכון, אני נהנית מהחינוך שהם קבלו ולא מעניינת אותי הדרך אבל להם זה לא בריא ואני כאמא לא הייתי שמחה לקבל כבוד מילדיי כתוצאה מפחד.[ של מה יהייה או מה יגידו הוריי במקרה הטוב או מה יעשו לי הוריי במקרה הרע.] אבל אני בכל זאת שמחה שייש לנו דברים משותפים יחד, ואני אוהבת את החברה הקוריאנית עפ"י שמאד קשה "לחדור לתוכם" אני לומדת שיעורים פרטיים אצל מורה קוריאנית ואפשר להגיד שאנחנו חברות. אגב אשמח לקבל כתבות ועדכונים
למדתי להכיר את התרבות ואת השפה הקוריאנית רק לאחרונה , מאז שהביאו לארץ את הסדרות הקוריאניות ונורא התאהבתי בשפה ובתרבות והייתי נורא רוצה ללמוד עוד על התרבות ואפילו את השפה , אך אינני יודעת היכן לחפש אם יש אפשרות להעביר לי מידע לגבי מורים פרטיים שמלמדים באזור אשדוד או רחובות אשמח לקבל תגובה למייל תודה מראש מיטל
אנו להקת מחול המוזמנת להופיע באוגוסט השנה ליד סיאול.
האם רמות הקרינה באזור לא מסוכנות?
חלק והקבוצה חוששים עקב מה שקרה ביפן.
נכון לתחילת אפריל , כל ההערכות בקוריאה הן שמכוון שכיוון הרוחות באיזור, בעונה זו של השנה , הוא מאיזור הכורים לכיוון האוקיינוס – בכיוון ההפוך מקוריאה – הרי שאין כרגע סכנה מוחשית לקוריאה