לפני יומיים נתבקשתי להתראיין לערוץ הראשון בהתראה קצרה. הסיבה לראיון היתה ידיעה שפורסמה בוול-סטריט ג'ורנל לפיה מכירות ה אייפון 6 בקוריאה הינם פי שלוש ממכירות דגם הדגל של סמסונג הקוריאנית שהושק במקביל- גלאקסי נוט-4.
ברור שאפל חוגגים על הידיעה (שאולי יצאה מבית מדרשם), אבל ההשוואה לא הכי רלוונטית מהמון סיבות. גם צריך הרבה יותר משבוע כדי לראות אם יש מפנה בטעמים הקוריאנים. קוריאה, להזכיר, היא מלכת האנדרואיד המכסה 85% ממערכות ההפעלה וסמסונג ששולטת בגאון בשוק ומוכרת כרגע מעל 30 דגמים. הסיכוי האפשרי לשינוי טעמים לדעתי הינה התפתחות מחאה חברתית בטעם מחאת המילקי, והסיפור הוא כלהלן:
הקוריאנים קמו לפני כמה זמן בבוקר וגילו להפתעתם (מה שכולנו ידענו) כי הטלפונים שהם מייצרים בזיעת אפם אצלם במפעל נמכרים לצרכן בקוריאה במחירים היקרים בעולם!
הממשלה הקוריאנית החרדה לתדמיתה כשוחרת טובת העם נזעקה וחוקקה חוק בנוסח רפורמת כחלון שמטרתו לנתק את הקשר בין הטלפון לבין המפעיל הסלולרי (בעיקר ביטול האפשרות לסבסוד מלא של מחיר המכשיר). המפעילים לא מצמצו לשניה, ומיד העלו את המחירים של כל הטלפונים – מה שגרם למחאה חברתית גדולה אף יותר ולמבוכה שלטונית. אם יתעשת העם היושב בסיאול, הרי שירצה להחרים את מעסיקיו הגזלנים ולקנות דווקא אייפון. קרי אצבע משולשת בגודל חמישה אינטש. אפשרי אם כי בסבירות נמוכה.
הדיון בראיון התפתח לשאלות על כלכלת קוריאה ועל שליטת הקונגלומרטים בכלכלה ועל יחסי הון ושלטון במדינה. צפיה מהנה.