הצ'חצ'חים של המזרח – תמונת מצב לכלכלת קוריאה

זמן קריאה: 4 דקות

כלכלת קוריאה – מאמר שהתפרסם 13 בדצמבר, 2016 במוסף "הארץ" – קרא במקור

קוראים להם "הישראלים של המזרח" וישראלים מכנים אותם "הצ'חצחים של המזרח". הם חיים בסביבה עוינת, קיבלו עצמאות בשנת 1948 והקימו מאז כלכלה מפוארת. כלכלת קוריאה מבוססת על כוח אדם איכותי ומשכיל. הרפובליקה של דרום קוריאה, על 50 מליון תושביה, היא הכלכלה ה- 11 בגודלה בעולם.

כלכלת קוריאה – מנמר לאריה

בשנות השמונים נחשבו הקוריאנים לאחד מארבעת "הנמרים האסייתיים" – כלכלות קטנות שצמחו בצורה מרשימה לאורך זמן. אולם הקוריאנים שאפו להיות שחקן בליגה של הגדולים, היכן שהם היום.

כלכלת קוריאה נשענת על יצוא תעשייתי. הסקטורים שהובילו את הקטר הקוריאני עד היום היו מספנות, ייצור כלי רכב, מוליכים למחצה, מסכים שטוחים וטלפונים סלולריים. היצוא הקוריאני השנתי נע בשש השנים האחרונות בין 530 ל – 570 מליארדי דולרים ובניכוי היבוא לקוריאה מייצר מאזן מסחרי ענק שהיגיע בשנה שעברה ל – 90 מליארד דולר ובשלשת הרבעונים הראשונים השנה כבר היגיע ל – 67 מליארד דולר. סכומים אלה מאפשרים לנהל כלכלה עוצמתית היכולה לממן בניה של מנועי צמיחה עתידיים.

האתגרים של קוריאה נערמים

אולם לא הכל ורוד לאחרונה. הירידה בסחר העולמי, צניחת מחירי הנפט ומלחמת המטבעות העולמית פגעו קשה ביצוא הקוריאני שחווה שנתיים רצופות של התכווצות. קטרי הצמיחה הקוריאנים החלו לאבד את היתרון התחרותי שלהם למתחרים מהמזרח והקורבנות כבר מוטלים בשטח:

תעשיית הספנות הקוריאנית, הגדולה בעולם, נאנקת תחת נטל חוב עצום והתכווצות ספר ההזמנות. היא מונשמת על ידי המדינה מחשש להיפלטות עשרות אלפי מובטלים לרחובות. קווי הספנות הקוריאנים נפגעו נואשות מהתכווצות הסחר ומחירי ההובלה והקורבן הייתה האנג׳ין שיפינג השביעית בעולם שקרסה בחבטה השנה ונכסיה נמכרים כעת למרבה במחיר. תעשיות המתכת והפטרוכימיים מאבדות בהדרגה את כושר התחרות לסינים ולהודים הרעבים. תעשיית הטלפונים הקוריאנית מאבדת נתחי שוק ליצרנים סינים איכותיים.

ואם כבר סינים – הם מאוד אוהבים לקנות מוצרים קוריאנים הנחשבים בסין יוקרתיים ואיכותיים. היצוא לסין – מהווה רבע מכלל היצוא הקוריאני. אבל גם להם יש קווים אדומים. ההחלטה הקוריאנית לפרוס בקוריאה סוללה של מערכת היירוט האמריקאית THADD הייתה לצנינים בעיניהם המלוכסנות. בחודשים האחרונים נתונות חברות קוריאניות למתקפת חקירות בסין באמתלות שונות ומוטלות עליהן מגבלות סחר והיטלי היצף רבים. במקביל בוטלו הופעות של כוכבים קוריאנים בסין וסדרות דרמה קוריאניות נפקדות מהמסכים.

מאז תחילת נובמבר כלכלת קוריאה היא "כלכלה בהמתנה". משבר מנהיגות ושחיתות שלטונית הביא לנטרול מוסד הנשיאות, הכח המרכזי בכלכלה והממשל. ביום שישי האחרון החליט הפרלמנט הקוריאני להדיח את הנשיאה ולהעביר את סמכויותיה לראש הממשלה. הרגיעה הסופית תושג רק כאשר יאשר בית המשפט לחוקה את ההדחה וזה יכול לקחת חצי שנה  ואז יחל תהליך הבחירות לנשיא חדש. כרגע המצב הוא של ואקום שלטוני הגובה מחיר מהסקטור העסקי ומהצמיחה המשקית.

העתיד של קוריאה כבר כאן

אבל לא עם חרוץ ונבון כמו הקוריאנים יאמר נואש. הקוריאנים בונים בהתמדה מזה כעשור את מנועי הצמיחה החדשים שלהם. תעשיות העתיד הקוריאניות הן מתוחכמות יותר ובנויות פחות על קווי יצור מאוישים בהמונים. מנסיון העבר, מוצר שמפותח היום בקוריאה יהיה בסבירות מסוימת בעתיד הקרוב בכל בית, משרד ובית חולים בישראל. כל בעל ראיה עסקית ימצא ברשימה הבאה רעיונות של פז. הפוטנציאל כפול – אספקת טכנולוגיות, מרכיבים וידע לקוריאנים מחד ורכש המוצרים שלהם מאידך:

ביופארמה – במשך עשור הוקמה בקוריאה תעשיית תרופות ביולוגיות למופת. חברות כמו Hanmi ,Kolon ו- Celtrion, כבר מכרו את התרופות שלהן לביג-פארמה העולמיות במליארדי דולרים ובצנרת יש עוד. החל מאינסולין להזרקה חד שבועית, הורמוני גדילה, תרופות למחלות חשוכות מרפא ועוד. סמסונג הקימה בשנים האחרונות חברה לתרופות ביוסימילר שהן העתקים של תרופות ביולוגיות מקוריות. החברה הונפקה בנובמבר – וכבר שווה 9 מליארד דולר.

יצוא תרבות מביא כסף – ההערכות מדברות שיש בעולם מחוץ לקוריאה, עשרות מליוני צרכנים (צרכניות אם נדייק) של תרבות קוריאנית. הן צורכות דרמות קוריאניות, סרטים ולהקות פופ קוריאניות. היצוא של מוצרי תרבות קוריאנית אלה הסתכם אשתקד בכ – 3 מליארד דולר ותרם לקידום כלכלת קוריאה.

עכשיו בואו נדבר ביזנס – כל סינית או ישראלית שסוגדת לאיזו שחקנית קוריאנית המככבת בדרמה בת עשרות פרקים, רוצה גם היא לאכול מה שהאלילה אוכלת ורוצה להתאפר כמוה, להתקשט כמוה וכדומה. ראו לאן העסק מתרחב –

יצוא של קוסמטיקה קוריאנית יסתכם השנה בכ- 10 מליארד דולר, תוך שהוא משלש את הקיפו תוך מספר שנים מועט. חברות קוסמטיקה קוריאנית הפכו יעד לרכישה על ידי משקיעים מחו"ל. מלכת הקוסמטיקה הקוריאנית Amore Pacific הפכה לחברת הקוסמטיקה ה – 13 בעולם. "שיסדו" היפנית, חברת הקוסמטיקה השלישית בעולם- קונה קוסמטיקה קוריאנית להפצה בקודש הקודשים – שוק הקוסמטיקה היפני. קוסמטיקה מהווה 75 אחוז מכלל המכירות של אתרים קוריאנים ליצוא.

רבנות או בד"צ – הקוריאנים רואים ביצוא מזון קוריאני חלק מהעניין ופועלים נמרצות להכשיר את המטבחים שלהם על מנת למכור לארצות ערב מוצרי חלאל (וגם "כשר" משום מה). גם השוק המקומי הקוריאני מתחיל לקלוט את המסרים ש"חלאל" ו"כשר" אלו סטנדרטים  של איכות והביקוש למוצרים אלה השנה הפך לטרנד החם של ענף המזון.

משחקים בגדול – הקוריאנים בנו לעצמם תעשיית משחקים דיגיטליים מובילה, שבה פועלות כ – 900 חברות המפתחות ומפיצות משחקים למחשב ולטלפון. הגל התרבותי  נשא גם את התעשייה הזאת , המייצאת לעולם (בקליק) בכ – 3.2 מליארד דולר. איך יגיעו הקוריאנים לסמארטפון של יורגן הדני? כאן באה לעזרתם תעשיית הפרסום הדיגיטלי הישראלית הפרוסה בהמוניה בין רמת החייל ללילינבלום ועכשיו גם ברובע קאנגנם הנחשב של סיאול.

מכונית נבונה – תחום הרכב החכם מעניין את כל הקונגלומרטים הקוריאנים. מעבר ליצרני הרכב בראשות יונדאי נציין את LG וסמסונג שמקימות חטיבות לרכיבים לרכב חכם. האחרונה אף רכשה בנובמבר שחקן חיזוק משמעותי בשמונה מליארד דולר במזומן –  ספקית פתרונות האודיו האמריקאית Herman.

רגע מה איתנו?

לכאורה ישראל היא שותף סחר טבעי ל"אחינו" הקוריאנים. בפועל היקפי הסחר בין המדינות בחמש השנים האחרונות מתכווצים אט אט והסתכמו ב – 1.7 מליארד אשתקד, שני שליש מהם יבוא מקוריאה לישראל (מכוניות, מסכים, טלפונים וכדומה). יש חברות ישראליות שעושות חייל, אבל התמונה הכללית לא משהו, אפילו שהפוטנציאל מצלצל היטב. קצת רווחה אמורה להגיע עם חתימת הסכם הסחר החופשי ישראל-קוריאה, שנמצא בשלב משא-ומתן ובמקרה הטוב יכנס לתוקף ב – 2018. בנוסף לכל האמור יש לנו מה להציע לקוריאנים  הרבה בתחומי הציוד הרפואי, החקלאות המתקדמת, הרובוטיקה הסייבר והציוד הצבאי. ההצלחה תלויה מאוד באופן ההתנהלות מול הקוריאנים ובהצטיידות במעט ענווה ומקצועיות.

בהצלחה.